מדוע בחרת בנפחות?
תמיד סיקרן אותי כיצד ליצור במתכת. מגיל 14 צפיתי בסרטים והרגשתי רצון ואהבה למחשבה של עבודה במתכת. הייתה עלי השפעה מימי הביניים עיצוב שריון זה מרשים ויפה, לראות איך המתכת מכסה. אני אוהב להסתכל על הלוחמים, ללוחם יש אומץ. בדמיון שלי ללוחם התמחות בתחומים שונים, להילחם או להגן לשם מטרה. המעמד נותן להם חופש לנוע להיות, לוחם אחראי על חיי עצמו. האידאולוגיה של הלוחם אינה מעניינת אותי, מבחינה אמנותית אהבתי את המראה המיוצג. בעבר ניתן היה לראות למידה רחבה, הייתה פילוסופיה סביב הדבר. כיום יש פחות תרבות, יתכן שהדבר נובע מכך שיותר קל, הלוחם היום יותר תלוי והוא חלק מקבוצה. בעבר עניין אותי שאדם יכול להגיע בכוחות עצמו ולפתח את עצמו מתוך כוחות ההתנסות.
הנפחות, היא ליצור דברים ניתן לעשות מרצוני החופשי. יש חווית חום בעבודה עם המתכת, יש בי התרגשות. התנועה של לשייף שוב ושוב העניקה לי הנאה הכלי שהכנתי נתן לי הרגשה נהדרת, יצרתי בכוחות עצמי כלי, יצרתי סכין גילוף.
אני אוהב לזהות פריטים, מרגיש סיפוק מהגילוי והערכה עצמית. בעתיד ארצה ליצור דבר קטן ויפה. מתכת לא ניתנת לשבירה בתור ילד זה הרגיש לי משהו מיוחד. אני רוצה ליצור את מה שחי מסביבי.
