הסיפור של אסי ושחר

הסיפור של אסי ושחר

הסיפור של אסי ושחר מגיש לפניכם את האפשרות להתחיל לשאול שאלה, מהו אוטיזם?

פגשתי באימו של אסי, הקשבתי, הגעתי לפגישה איתו נעניתי לבקשה. המצב היה מאד מאד קשה. תתרשמו מהמובא בסרט… ידעתי שעלי לשרתו…לקח זמן, תהליכים החלו להתרחש. לאחר שלוש שנים התבהר בפני מיהו אסי, ומהי תרומתו לעולם. כאשר הבנתי שהגיעה העת לרווח את המפגשים, שיתפתי את אסי. תשובתו היתה "אני לא אשם". אסי מעולם לא הביע את הרגשתו, 31 שנה.

אני לא אשם, שאני אוטיסט אמר.

שחר חכמה בצורה יוצאת דופן, חכמה המשולבת בהומור תכונה יקרה לילדי הרצף. היה צריך להקנות לה כלים מהיסוד. אסתטיקה הינה יסוד לבנייה: מהגוף בו אינם נוכחים לנפש, לקבלת חשיבה. בכל שלב בעשייה היתה האסתטיקה לגשר המחבר את שחר.

שנתיים של עבודה וליווי בצמתי חייה, עד לזרע עצמאותה בעולם. בסוף הסרט במילות הסיום שחר אמרה "אני בוחרת לחיות" הרגשתי מחנק בגרון בכי פרץ מתוכי, שנות ההיכרות התגבשו לרגע בו נאסף המסע. שחרור להודיה עמוקה.

בת ציון

אסי

למפגש ההיכרות עם אסי והוריו הגעתי קצת בחשש. בת ציון הסבירה לי שאסי צריך להתרגל אלי ולבטוח בי. כבר ברגעים הראשונים הרגשתי חום וקירבה מצידו של אסי. לראשונה חוויתי קשר קרוב יחסית עם אוטיסט וניסיון לתקשר איתו. על אף שאסי לא דיבר איתי חשתי שהוא מרגיש אותי ואני מבינה אותו. היתה בי מעין תחושת קדושה בתקשורת המיוחדת איתו. תחושה כמו משהו שונה המקיף אותי, שונה ממה שאני מורגלת בו בחוץ. תודה אסי על החוויה המיוחדת שתישאר איתי תמיד

שחר

שחר היא קסם. עם שחר התחלתי לשוחח כמו עם חברה מהרגע שבו נכנסה בדלת, כאילו אנחנו מכירות כבר תקופה ארוכה. בראש רצה המחשבה, לא יכול להיות שהיא אוטיסטית לא ככה חשבתי שאני מכירה אותם. היא היממה אותי בחוכמתה, וסיקרנה אותי באופן בו סיפרה על עצמה וגרמה לי לרצות לשמוע עוד ועוד מהתחושות המיוחדות שהיא מתארת ולי הן חדשות לגמרי. תודה שחר על התגלית שהדברים יכולים תמיד להיראות אחרת, אם רק בוחרים להביט מהם מהצד השני

ענת תל, בימאית הסרטים