שאלה: מה את עושה היום במערכת החינוך?
מורה לאמנות לילדים מא' עד י"ב בבית ספר לילדים עם נכויות קשות.
שאלה: התוכלי לספר לי על בית הספר בו את עובדת?
בית הספר לילדים עם נכויות קשות, מנכות מנטלית עד נכויות פיזיות. רוב התלמידים אינם מתפקדים באופן עצמאי ואינם מדברים יש מעט ילדים שמבינים קוגניטיבית אך סובלים מנכות פיזית.
שאלה: מה מייחד את בית הספר?
גודלו. זהו בית ספר קטן ואינטימי, בכל כיתה 5-6 תלמידים. בבית הספר 4 כיתות בלבד. קיים ניסיון לתת מענה לצרכי הילדים.
שאלה: במה מתבטא הסיוע?
בבית הספר חדר פיזיותרפיה גדול, בו הדגש על התנועה הפיזית. תמיכה בנפש: מוסיקה, טיפול בבעלי חיים ואמנות. מערך פדגוגי, סל תרבות, העשרה באמצעות קהילות תומכות, שילוב של תלמידי תיכון בבית הספר.
שאלה: כיצד מלמדים ילדים עם נכות גבוהה אמנות?
העבודה מתקיימת בשני מישורים. ראשית אני מעבירה לצוות, ולאחר מכן מעבירה לילדים שיעור רגיל על אף הנכות הגבוהה. אני מייחדת את העבודה לכל ילד. משוחחת עם הילד ביראת כבוד ומציגה את הנושא. לדוגמא, מייצרת מכחול ומתקן בהתאם לנכות, מחזיקה את ידו ועובדת ביחד. הדבר יוצר מרחב קסום.
שאלה: מה מתרחש בתוך המרחב הקסום?
תהליך יצירה, גילוי בכל פעם מחדש.
שאלה: איך את חווה את הדבר בילד?
אני חווה שנוצר קשר אמת, כאשר אני מדברת את הדבר נוצר קשר. הדבר אינו שייך לנכות. על האותנטיות להיות עקבית, הדבר יוצר קירבה היוצרת קשר.
שאלה: מה קורה כאשר נוצר קשר?
נוצרת התרחבות, חוויה שהעולמות הפנימיים נפגשים. יש זכות לקיום. להיות נוכח ברגע הזה. הציור הוא המדיה שבה אני משתמשת בעיקר, העבודה תתבצע עם צבע. הצבע מביא אפשרויות, מתגלה שמחה. לאחרונה התחלתי לעבוד בציור מופשט, הוא מאפשר יותר את החיבור, מאפשר כניסה יותר עמוקה לתהליך.
שאלה: איך תהליך זה משפיע על הילדים?
הילדים עושים, אני פוגשת הדדיות, לחייך הוא חלק מהתהליך. זה לא ברור מאליו שמישהו מחייך.
שאלה: תוכלי לספר על העבודה במכחול?
המכחול הוא היד שלא יכולה להגיע לציור. לדוגמא ס' ילדה שעוטה כפפות על הידיים בכדי לא לנשוך את ידיה. אני מורידה לה את הכפפות, המכחול משמש לקשר. נוצר שיח המגיע ממני בקול נראים בה סימנים קלים של קשר, ברגע זה ניתנת אפשרות לנוע קדימה, לבטא תנועת בציור.
י' ילד בתנועה מתמדת, הצבעים מביאים אותו לביטוי חופשי. הוא מתנגד למכחול כאשר הוא ללא מעשה הוא בתנועה מתמדת הוא מבקש ביטוי חופשי של התנסות בעצמים. הם מאפשרים לו להתחבר אל גופו. כאשר ניתן לו המרחב ליצור יוצאת ממנו סקרנות זהו רגע של קשר, המגע שלו עם החומר מחזיר אותו לעצמו.
שאלה: בסוף יום עבודה מה את פוגשת בעצמך?
מתעורר בי רצון, סקרנות לאמנות. אני בחקירה, נפתחים בפני עולמות שבהם תהליך היצירה נוגע בי. לראות ילד בעל נכות גבוהה יכול לבצע יצירה, להיות שותף זהו רגע בעל עוצמה.
שאלה: מה את מוצאת בציור המופשט?
עולה בי הרצון לצייר על גיליון גדול, להסב את תשומת הלב של הילד למרחב. מגיע לילד מרחב שלם של ביטוי. המרחב יאפשר גילוי, יאפשר לי ולילד גילוי. הציור המופשט מאפשר להוסיף מרחב משוחח בתנועה. מצאתי אותי שרה עם ס' דבר שלא קרה בעבר. לא ויתרתי לה, התחלנו לגלות את דרכנו החדשה ליצור באמצעים חדשים. עלה בי רעיון ליצור ספוג גדול אצייר ממנו ראשים שיש להם מבנה, הוא יאפשר להם תמונה של חץ למטרה. יצירה שיש בה גוון צורני, צבעוני. הדבר יכול להעניק להם חוויה, רושם בעל משמעות בזמן לא ארוך. זאת חוויה חשובה, מאד קשה בנכות שלהם להחזיק זמן.
בציור המופשט מתגלות אפשרויות חדשות של לימוד טכניקה. המוגבלות מלמדת כיצד לחשוב על פעולות בעלות טכניקה חדשה המאפשרת להגיע אליהם. מאפשרת להם להיות חלק בתהליך היצירה, אפשרות להיות בקשר. ס' הגישה את ידה למכחול זה לא ברור מאליו.
שאלה: כמה שנים את במסגרת הזו?
אני במסגרת שש שנים, חשבתי ליצור חוברת התנסויות עם חומרים וטכניקות. החוברת שתאפשר חשיבה, חיבורים בה היצירה לוקחת למקום לא צפוי. לתת אפשרויות, המיוחד הוא החיבורים ביני לבין האחר. לחשוב את הרגישות של האחר, לחבר אותה בהתאמה לאחר.
הבקשה הייתה ליצור קשר בין העולם בבית הספר למקום חדש. מקום שאני יוצרת בו שיתוף פעולה בין אנשי הצוות, וכל הכיתה שותפה. הרצון שהדבר ירד לרמת יצירה מעשית שתהיה ליצירה מוצר.
בעבודה עם נערה בעלת מוגבלות קשה היה ניתן לראות במחוות פניה שמתקיים קשר והבנה, יש בה רצון לטיפוח. החלטתי לתווך לה את הרצון ליצירה של פרידה קאלו, לצורך כך גיבשתי את כל הכיתה. התחלנו לעבוד על כל פרט ופרט בפנים, ההתקדמות הייתה מאד איטית, אך משמעותית. כולם זכו לראשונה להתנסות בדיוקן.
מתגלה קושי בשל הנסיבות הסביבתיות, אני מתווכת להם, מציירת אותם. מרגישה שלנערה יהיה זה תהליך משמעותי, זו השנה האחרונה שלה במערכת, זה יחבר אותה יאפשר לה להיות נערה, אישה. הנערה מקרינה המון יופי ומגיבה לסביבה. גוף הנערה במצב מאד קשה, אני מבקשת בשבילה שתדע את היופי שבה, הדבר יעצים אותה. הסובבים אותה, הצוות והתלמידים יהיו שותפים בתהליך, תוך חוויה אישית, דרך הדיוקן המיועד לה. לצבע משמעות בתהליך, הנכות לא מאפשרת להם לבטא ללא תיווך. כאשר אני מתווכת לה באמצעות ציור הדיוקן שלה, נרשם בה הרושם, קיימת תוכנית, אני פה ללמדך. אני מכבדת את הילדים ומעניקה להם את הקול שאין להם.
כאשר אני מגיעה עם שיעור מוכן הנושא כוונה, זה משנה את החיבור של כל הצוות והילדים. הם נרתמים לעשייה ולתהליך. התהליך מאפשר חיבור, יחס רציני, נוצר דבר אשר לו השפעה על כל בית הספר. נוצרים מרחבים כיתתיים וציבוריים בבית הספר ובקרב הקהילה. היצירות יוצאות ייחודיות על אף המוגבלות, נוצר תוצר אמנות המבטא את החוויה הפרטית במיטבה.
שאלה: מה הילדים מאפשרים לך?
לגלות את איכויות ההקשבה. הקשבה מאפשרת חיבור. גילויים קטנים בעלי חשיבות עמוקה מאפשרים חיבור המראה את הקשר הנרקם. מאפשרים לי את החיבור לעצמי.