קיימת צמיחה מהירה של מספר הילדים על הרצף האוטיסטי.
לפני כעשר שנים נצפו 1 ל- 10000. בשנים האחרונות נצפו 1 ל-65.
אני חוזה שבשנים הקרובות אנו נצפה בעלייה הדרגתית משמעותית עד כדי 1 ל-5.
יתכן שהדבר קשור בהרכב איכות החיים והתערבויות שונות בהתפתחות תקינה?
השאלה הנשאלת, מדוע קיימת גדילה בקצב עוצמתי?
מהי הבקשה או הדרישה מאיתנו, האנושות?
האוטיזם מחולק: לאוטיזם קלאסי ואוטיזם בתפקוד גבוה.
אוטיזם קלאסי: מצב ניורו-התפתחותי שכיח והטרוגני בעל מרכיב גנטי חשוב. זוהי תסמונת קלינית המתאפיינת בהפרעה בתחום החברתי, השפתי והתקשורתי. התנהגות סטריאוטיפית ורפיטטיבית, הפרעה בכישורים חברתיים.
אוטיזם בתפקוד גבוה: ביטוי סובייקטיבי המתאר על פי רוב מצבם של אנשים בעלי מאפיינים אוטיסטים המסוגלים לתפקד בחברה באופן כמעט נורמלי. מוגדר לפי ה-DSM.
ב-2013 הוחלט ב-DSM V שאין הבדלים משמעותיים בין סוגי האוטיזם מבחינת אבחונם ולכן הוחלט להכניס את כולם תחת הקטגוריה ASD (Autism Spectrum Disorder).
הערה: במסגרת צירוף כל הקבוצות להגדרה אחת הוכנס האספרגר כחלק מאוטיזם. אספרגר אינו חלק מקבוצת האוטיזם. לפי המבנה של ילדי אספרגר אשר הינם בעלי מרכז חשיבה מפותח ולעיתים מרכז עשייה/רצון פעיל, יש לשייכם לקבוצת קשב וריכוז ADHD .
המבנה המיוחד של ילדי הרצף מאפשר לנו לאמן מרכז בו החשיבה, ההרגשה והדיבור אחד הם במעשה.
אוטיזם היא שפה – בואו ונלמד אותה האם ידעתם? האוטיזם זאת שפה. בואו ונלמד אותה.
אוטיזם נחווה כפירוד חברתי. פירוד ותהום מעורר פחד. העולם החיצוני מהווה איום על קיומם נצפית התבדלות חברתית.
האוטיזם נחווה כרגישות והצפה פחד מבני אדם תחושת חשיפה וחוסר אונים.
העולם החיצוני תופס אותם כמוגבלים, האוטיסטים נחווים כלא נוכחים, לא קשובים, עם קושי בהבנת כללים חברתיים.
לאוטיסטים יש את היכולת להרגיש את האחר כחלק מהם, היכולת להרגיש את האחר נחווית כהצפה.
שפה היא כלי חיבור – לאוטיסטים יש קושי עם שקרים ומסכות.
דיבור נוכח נושא כוונה ויראת כבוד מאפשר לאוטיסטים חיבור אל עצמם ואל האחר, עולמם הפנימי עשיר ומגוון.
הקשבה מקרבת בין בני אדם מגשרת על הפער בתקשורת.
הערה: חשוב לשלב במסגרת החינוכית את שתי הקבוצות, קשב וריכוז ADHD ואוטיזם. השילוב בכיתה מאחד בין שני הקצוות אשר משלימים זה את זה.
מבנה ראשון – כיתות בהן ישולבו ילדים עם רגישויות משלימות, יהוו תבנית לבניית מערכת מאוזנת, אשר תשפיע על המבנה החינוכי בגן ובכיתה.
אחד הדברים הקשים בעיני הוא יצירת מערכות בהן משולבים ילדים דומה בדומה. הם נמצאים יחדיו באותו מארג חינוכי-טיפולי, בכך נוצר חוסר איזון בבניית מארג משפיע, משלים ומאזן לילד.
בכיתה רגילה יש לשלב את הקבוצות השונות. תהיה לכך השפעה על מארג הכיתה בכללותה ועל המערכת כולה.
מבנה שני – כיתות קטנות צריכות להיות בכל שכבה, כאשר הילדים המרכיבים אותה משולבים בכיתות הרגילות, וילדים בכיתות הרגילות משולבים בכיתה הקטנה כזכות לתמיכה. הדבר יבנה מארג בריא שלם כחברה.
על מנת לקרוא בהרחבה על תפקידם של הילדים על הרצף, הינכם מוזמנים לקרוא בספר "יש לי קול" בשער השישי – "יש בי קול" השער מוקדש לילדים על הרצף ולהוריהם.